אופנה חדשה הולכת ותופשת לה אחיזה בנגב בימים אלה. מין מילמול כזה לא ברור מתחת לשפם אפרופו מעבר צה"ל לנגב .."המהלך הזה ...איך לומר את זה בעדינות"....מצקצקים כמה מהמתלוננים המסורתיים... "לא ממריא. זה לא זה...לא לילד הזה התפללנו. ..מעט מדי...מאוחר מדי...הביאו לנגב רק את הבררה. את יחידות העלית השאירו במרכז. מי יודע אם יגיעו..." היה פעם ראש ממשלה בארץ הזאת שברגע דומה דפק על השולחן וביקש לחדול מה"נהי והבכי" האלה. דומני שמשפט כזה מתבקש גם כאן. שהרי במשך שנים רבות, רבות מדי, נהגו קבר